מהירות האתר ואחוזי נטישה

מהירות האתר ואחוזי נטישה

Rate this post

ככל שמשך הזמן לטעינת אתר אינטרנט הוא ארוך יותר, כך שיעור הנטישה גדל. אין פלא בקביעה הזו, שכן כיום רוב הגולשים הם חסרי סבלנות, ובהיכנסם לאתר אינטרנט שאינו נטען במלואו כהרף עין, חלקם הגדול יעדיף לצאת ממנו ולעבור לאתר אחר דבר אשר פוגם בכמות הלידים ובתהליך של קידום אתרים.

למעשה, מבדיקה של עשרות אלפי אתרים בעשרות מדינות שונות עולה כי הרף עומד על 7 שניות לערך: מעבר לכך, כל חלקיק שניה נוסף בו האתר לא נטען פירושו נטישת גולשים, אובדן לידים והפסד הכנסות. אלא שעל פי נתונים של חברת גוגל, שביצעה את הבדיקה הנ"ל, משך הטעינה הממוצע לטעינה מלאה של אתר אינטרנט הינו 22 שניות(!), יותר מפי שלושה מן הרף הרצוי.

מה עושים? שואפים לצמצם ככל האפשר את זמן טעינת האתר ובכך מקטינים את שיעור הנטישה. זאת באמצעות מספר צעדים, חלקם פשוטים וחלקם סבוכים יותר, שיתוארו להלן.

מה משך טעינת האתר שלכם?

לאור תוצאות הבדיקה של גוגל, פיתחה החברה כלי שעשוי לסייע לכל בעל אתר לבדוק מה משך הטעינה שלו ולאחר מכן לשפר אותה לאור המלצות אוטומטיות הניתנות על ידי התוכנה. הכלי, Test My Site, ניתן לשימוש ללא תשלום:

  1. ראשית יש להקליד בשדה המתאים את כתובת האתר ולהמתין מספר שניות עד שהתוכנה תסיים את פעולת הניתוח. התוצאות הראשונות שיתקבלו הן משך הזמן לטעינה מלאה של האתר ואומדן לשיעור הנטישה הנוכחי.
  2. לאחר מכן מומלץ להקליק על "Get My Free Report", להקליד את כתובת המייל שלכם, ולאחר מספר דקות תקבלו לתיבת המייל שלכם דו"ח מפורט, גם הוא ללא תשלום, ובו רשימה של הצעות מותאמות אישית לאופטימיזציה של האתר על מנת לקצר את זמן הטעינה.

באופן כללי, ההמלצות מתחלקות לשלוש קטגוריות:

א. הקטנת משקל העמוד: אתרים רבים סובלים מעודף משקל הנובע מאלמנטים מיותרים כגון יותר מדי קוד, יותר מדי קבצים, יותר מדי תמונות במימדי ענק וכדומה. הכנסת האתר למשטר דיאטה חריף, במסגרתו יושל ממנו המשקל העודף, אמורה לזרז את מהירות טעינתו.

ב. הקטנת מספר הבקשות: המונח "בקשות" (Requests) מתייחס למה שמתרחש כאשר גולש נכנס לאתר. הוא "מבקש" מידע מן השרת בכל פעם שהוא מבקר באתר, ולעיתים מספר הבקשות גבוה ומאט את פעילות השרת, כך שהמידע נטען לאט מדי. הגבלת כמות המידע המועבר הלוך ושוב, ומתן אפשרות לכל מבקר באתר לשמור אצלו חלק מן המידע על מנת שלא יצטרך "לבקש" אותו שוב ושוב, הן חלק מן האפשרויות לצמצום מספר הבקשות הללו ולפיכך להגברת מהירות הטעינה.

ג. קודם הקנקן, אחר כך מה שיש בו: באמצעות מספר טריקים פשוטים ניתן לגרום לאלמנטים ה"כבדים" להיטען רק לאחר האלמנטים המהירים, מה שעשוי ליצור מראית עין של אתר שנטען במהירות כאשר בפועל הוא ממשיך להיטען לאחר שהגולש כבר בחר להישאר בו.

הדו"ח של Test My Site מפורט למדי, וביצוע חלק מן ההמלצות בו עשוי לארוך זמן מה, להיות כרוך בידע טכני מסוים או להצריך שכירת איש מקצוע. על כן נתאר להלן את הדברים הפשוטים והנפוצים ביותר שאותם ניתן לעשות גם ללא רקע בתכנות וליהנות משיפור ניכר במהירות טעינת האתר.

כיווץ תמונות על מנת להקטין את משקלן

חשוב לעטר את האתר בתמונות, אולם רבים נוהגים לטעון אותן לשרת כשמשקלן גדול מדי, מה שגורם לאתר להיטען לאט מדי. כיווץ התמונות יפחית את המשקל ויאיץ את מהירות הטעינה, בדרך כלל ללא פגיעה נראית לעין באיכות התמונות.

לשם כך ניתן להיעזר בקשת רחבה של כלים גרפיים, ביניהן WP Super Minify  ו-WP SmushIt המותאמות במיוחד לאתרים המבוססים על פלטפורמת וורדפרס, Compressor.io או GIDNetwork לאתרים אחרים וכדומה.

שימוש ברשת אספקת תוכן (CDN) כדי להקל על השרת

רשת אספקת תוכן (Content Delivery Network) היא פתרון יעיל עבור אתרים רבים שמשרתים גולשים המגיעים אליהם ממקומות שונים בעולם. בלעדיה, כל גולש שולח בקשות לשרת שנמצא במקום כלשהו על פני כדור הארץ, כך שבהכרח חלק מן הגולשים נמצאים במרחק גיאוגרפי רב מן השרת, מה שמשפיע על משך הזמן שאורך לו לפעול.

רשת ה-CDN למעשה יוצרת עותקים של האתר על גבי שרתים נוספים בכל העולם, מה שמאפשר לגולשים לקבל את המידע ממיקום גיאוגרפי קרוב יותר ולהקל את העומס על השרת הראשי בו נמצא האתר עצמו. למשל, אם האתר שלכם שוכן על גבי שרת שנמצא בפתח תקווה, גולש מארגנטינה לא יצטרך לשלוח את הבקשה לפתח תקווה אלא לקבל את המידע שהוא צריך משרת שנמצא בברזיל, אם לא קרוב יותר.

דוגמאות לרשתות אספקת תוכן שכדאי להתחיל בהן הן CloudFlare, StackPack ו-BootstrapCDN.

העברת קבצי ג'אווה סקריפט למיקומים נמוכים בקוד

אחת מן השיטות הפשוטות ביותר להאצת מהירות טעינת האתר מסתכמת ב"גזור-הדבק": כל מה שצריך לעשות הוא להעביר את קטעי הג'אווה סקריפט מן החלקים העליונים של קובץ ה-HTML של העמוד אל מיקום נמוך יותר. שום דבר בנראות של האתר עצמו לא ישתנה, שהרי כל האלמנטים עדיין נמצאים בו, אולם הסדר של הטעינה שלהם ישתנה: תחילה האלמנטים הפשוטים והמהירים יותר יופיעו על המסך של הגולש, ולאחר מכן קטעי הג'אווה סקריפט הסבוכים יותר. כך הגולש יוכל כבר לצפות בתוכן שלשמו הוא הגיע לאתר מלכתחילה, בעוד החלקים האיטיים יותר נטענים ברקע מבלי שהוא מודע לכך.

טעינת תמונות עצלה (Lazy Load) להאצת מהירות הטעינה

המונח "טעינה עצלה" (או "טעינה עצלנית") מתייחס לטעינת תמונות בעמוד אינטרנט רק כאשר הגולש מגיע אליהן; דהיינו, כל מה שמופיע מעל הקפל ("Above the Fold") נטען קודם, אולם התמונות שנמצאות מתחת לקו הגלילה לא נטענות כל עוד הגולש לא גלל. רק כאשר יש צורך בהצגתן, אז נשלחת בקשה לשרת והוא טוען אותן.

בדומה לשיטת העברת קטעי הג'אווה סקריפט שתוארה בסעיף הקודם, גם טעינה עצלה של תמונות מאפשרת לחלקים החשובים באתר להיטען קודם, על מנת ליצור את מראית העין של אתר שנטען באופן מלא בעודו ממשיך להיטען ברקע.

השימוש בטעינה עצלה מתאפשר באמצעות כלים שונים, כגון Lazy Load, או מגוון תוספי טעינה עצלה המיועדים לשימוש באתרים מבוססי וורדפרס.

יש לכם אתר וורדפרס? כדאי לכם לקרוא מאמר שכתבתי על קידום אתרי וורדפרס

סיכום

על פי גוגל, רוב האתרים בעולם נטענים לאט מדי. ככל שחולף הזמן מרגע שגולש נכנס לאתר ועד שהוא מקבל את תוכן העמוד, כך גדלים הסיכויים שהוא ינטוש אותו. עם זאת, באמצעות הכלי החינמי של גוגל, Test My Site, כל בעל אתר יכול לדעת מהי מהירות הטעינה של האתר שלו ולפעול בדרכים שונות על מנת להאיץ אותה – בין אם באמצעות כיווץ או שילוב תמונות, מיקום מחודש של קבצי ג'אווה סקריפט, שימוש ברשת אספקת תוכן או בתוספי טעינה עצלה.

ואלה הן רק חלק מן האפשרויות. האופטימיזציה של אתר אינטרנט יכולה לרדת לרזולוציות עמוקות הרבה יותר, אם באמצעות שימוש במומחה קידום אתרים או במתכנת מקצועי, אולם להלן סקרנו את האפשרויות הפשוטות ביותר, הפופולריות ביותר, ובעלות ההשפעה הרבה ביותר על מהירות טעינת האתר ועל שיעור הנטישה.

רוצה יותר כניסות לאתר?